מאת: גבי פייר - איטומן
	04/08/2008 4:36:39 AM

מאמרים איטום מרפסות, גגות מרוצפים

איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות

מאת גבי פייר - איטומן.
המלצות בצוע חשובות למערכת איטום ביריעות ביטומניות מתחת לגגות מרוצפים או מרפסות.

מקור : איטום מרפסות או גגות מרוצפים באמצעות יריעות ביטומניות.

מפרט זה מתאר את אופן הבצוע של מערכת איטום ביריעות מתחת למשטחים מרוצפים בגגות ,מרפסות, חדרי שרות וכדומה. המפרט מתאר את בצוע העבודה במבנים חדשים במהלך הבניה.

כשל במערכות איטום אלו גורם לנזקים חמורים למבנה ולהוצאה כספית כבדה. במקרים אלו - בצוע מחודש של המערכת כרוך בפרוק התשתיות הקיימות (ריצוף + מילוי) , בעבודות הובלה יקרות (פינוי פסולת והרמת מילוי וריצוף לגג) חמרי גלם יקרים (ריצוף/קרמיקה)  ועבודות נילוות (כגון שיפוץ וצביעת מעקות וקירות סביב המרפסת, פרוק והרכבת ויטרינות- ועוד).  במקרים חמורים תיתכן גם חדירת רטיבות אל מתחת לריצוף של שאר חלקי הבית הגובלים בשטח המרוצף. במקרה כזה יהיה צורך בהחלפת הריצוף הפנימי ובשיפוץ הקירות גם בתוך שטח הדירה עצמה !

מערכת איטום מסוג זה אמורה להחזיק מעמד עשרות שנים ויש לבצע אותה בהתאם לתקנים וללא נסיונות שוא לחסכון בהוצאות. חסכון בהוצאות במערכות איטום תת-רצפתיות עלול להסתכם בסופו של דבר בנזק כספי גדול פי כמה וכמה מה"חסכון" המצופה.

יריעות ביטומניות הוכחו כשיטה הטובה ביותר לבצוע של מערכות איטום מתחת למשטחים מרוצפים.  משטחים בעלי שטח קטן ניתן גם לאטום בחמרי אטימה משחתיים ,צימנטים או ביטומנים. אך גגות ומרפסות בגודל סביר מומלץ תמיד לבצע באמצעות יריעות איטום ביטומניות. מומלץ אף להחמיר ולשלב מספר שיטות בו זמנית, כגון ביצוע מריחה עליונה נוספת של חומר איטום ביטומני משחתי, או מריחת שכבת יסוד מזפת חמה.

דברים שיש לשים עליהם דגש:

1.  שיפועים טובים בגג (מינימום 1.5 אחוז).

2.  הכנת השטח לפני תחילת האיטום.

3.  מערכת ניקוז שמתאימה לשטח הגג ,כולל ניקוז הרטיבות שמתחת למרצפות והקפדה על איטום פרט זה.

4.   יציקת סף הפרדה מתחת לפתח הכניסה ואטימתו גם בשלבי הריצוף.

5.   איטום ביריעות ביטומניות בשתי שכבות עם הדבקה מלאה לתשתית.

6.   איטום סביב אלמנטים חודרניים (צינורות וכדומה).

7.   בדיקת הצפה לאחר סיום העבודות.

8.   אטימת המישקים בריצוף העליון, בין האריחים.

9.   אטימת הקירות סביב המשטח המרוצף (מבפנים ומבחוץ).

10. הדברים ה"קטנים" (איטום סביב ויטרינות,מעל ובין לפנלים, סביב שקעים, מנורות בקירות וכדומה).

יציקת שיפועים :

את השיפועים ניתן לצקת מבטון ("מדה")  או מבט-קל, בשיפוע של 1.5 אחוז ומעלה ובהתאם לתכניות השיפועים והניקוזים של האדריכל והקונסטרוקטור.

הבטקל הנו תערובת מלט אשר מוקצפת בטרם יציקתה על הגג. כתוצאה מההקצפה מתקבלת תערובת זורמת נוחה מאוד לעבודה, בעלת כושר בידוד טוב ומשקל מרחבי נמוך. לצורך בידוד נוסף ניתן גם להניח לוחות קלקר או לוחות בידוד מסוג רונדופן מתחת לשכבת השיפועים- הכל על פי הוראות האדריכל והקונסטרוקטור ובהתאם לאקלים האזורי.  יש לשים לב לתכנון מספר ניקוזים מספיק ביחס לשטח הגג או המרפסת ומומלץ לבצע תמיד ניקוזים בקוטר מינימלי של 4 צול. ניקוזים בקוטר נמוך מזה מועדים לסתימה ויכולים לגרום להצפה.

התקנת קולטן למרזב:

הקולטן הנו אביזר אשר תפקידו ליצור חיבור בין האיטום (היריעות)  לבין המרזב.  בשנים האחרונות יצאו לשוק קולטנים יעודיים מיוחדים עבור גגות מרוצפים, מרפסות או מקלחות. קולטנים אלו מאפשרים את קליטת המים והרטיבות אשר מתחת למרצפות ומנתבים אותם אל תוך המרזב.  בנוסף מהווים קולטנים אלו תושבת לפתח המרזב על גבי הריצוף.

החומר שממנו עשויים הקולטנים מותאם במיוחד לצורך הלחמת היריעות הביטומניות על גביו ולאחר בצוע נכון מושגת מערכת ניקוז מושלמת עם מעבר מים מסודר מהמפלס המרוצף ומשכבת המילוי אשר מתחת למרצפות.

קיימים קולטנים מסוגים שונים המותאמים לפי קוטר המרזבים וזוית היציאה שלהם מהגג. הקולטנים הנפוצים (והטובים) ביותר הנם של חברת "דלמר" אך קיימים גם מוצרים של חברות אחרות. במידה ולא ניתן להשיג קולטן מוכן מחברות אלו- אפשר לייצר אחד כזה מפח מגולוון , אצל פחח.

עם סיום ההתקנה יש לבצע בדיקת תקינות של המרזב ושל הקולטן באמצעות הזרמת מים בצינור אל תוך הקולטן למשך מספר שעות. במקרה של ליקוים ניתן יהיה לתקן בקלות ללא צורך בפרוק הריצוף.

סף הפרדה בפתח היציאה:

תפקידו של סף ההפרדה הנו פשוט להפריד בין השטח המרוצף לבין שאר חלקי הדירה.

ההפרדה מתבצעת מתחת לריצוף , בכדי למנוע מעבר רטיבות שמתחת לריצוף החיצוני- אל מתחת לריצוף הפנימי של שאר חלקי הבית. בצוע לקוי של פרט זה – הנו ככל כנראה הגורם מספר אחת בנזקי רטיבות למבנים בעלי גגות מרוצפים או מרפסות.

סף ההפרדה הנו למעשה חגורת בטון יצוקה ברצפה בין שתי הקירות של פתח היציאה לגג / למרפסת.

יש לצקת את החגורה בתוספת ברזלי זיון אשר יעוגנו אל הקירות באמצעות "קוצים" (ברזלי זיון קצרים)  ודבק אפוקסי.  פרט זה חשוב ביותר מכיוון שאזור החיבור בין החגורה לקירות הנו אזור שמועד לתזוזות ולסדיקה במהלך השנים.

גובה החגורה צריך להיות עד לכ 3 סנטימטרים מתחת לגובה המפלס העתידי של הריצוף (במקרה של ריצוף קרמיקה) ועוביה כ 15 ס"מ לפחות או על פי הוראות הקונסטרוקטור / האדריכל.

לאחר יציקת החגורה יש לבצע אשפרה כנדרש , כ 2-3 פעמים ביום במשך היומיים הראשונים. אח"כ יש להמתין כשבוע ימים או יותר, עד לייבוש מוחלט של הבטון.

בחיבור התחתון בין החגורה ליציקת הגג יש לצקת רולקות בטון כמתואר בסעיף ההכנות שלהלן.

בעת ביצוע האיטום יש לטפס עם היריעות הבטומניות עד לגובה המקסימלי של היציקה ולצפות גם את המשטח העליון האפקי שלה.

עם סיום עבודות האיטום ובצוע הריצוף- יש לבצע איטום בין האריחים עצמם לבין האיטום הבטומני.

ניתן לבצע את האיטום במספר דרכים:

דרך אחת-  באמצעות טיט צימנטי (מלט וחול בלבד) המועשר בדבק לטקס בשעור של כ 40 אחוז מכמות המים שבתערובת ובתוספת שכבת יסוד צימנטית המרכבת ממלט נקי המעורבב עם מים ודבק בשעור 50 אחוז. (ראה מאמר על עבודה נכונה עם חומרי מליטה - יסודות איטום | שיקום מבנים).   אפשרות שניה היא לאטום את הרווח בין הסף לאריחים בחומר איטום גמיש מסוג סיקהפלקס PRO ,עם חומר יסוד (פריימר) על גבי סף ההפרדה ועל גבי הפן האחורי של האריחים.  אופציה שלישית הינה לאטום רווח זה במסטיק ביטומני סמיך המיועד למשטחים אפקיים (ראה רשימת חמרים בהמשך).

אפשרות נוספת לאיטום הנה באמצעות סרגל אלומיניום יעודי למטרה זו אשר ניתן לחברו בעזרת סיקפלקס כנ"ל.

בכל מקרה יש להתעקש עם הרצף על בצוע פרט זה בשלמותו ואין לוותר עליו בשום אופן.  רצוי לעצור את עבודות הריצוף בנקודה זו ולדרוש בצוע (ואחריות) מאיש האיטום.

חשוב להבין שמעבר הרטיבות מהמילוי החיצוני הרטוב אשר מתחת לריצוף אל מתחת לריצוף של שאר חלקי הבית , הנו ודאי לגמרי  (רק שאלה של זמן) ורק סף הפרדה אטום ממש עד לאריחים עצמם ימנע את מעבר הרטיבות פנימה.

הכנת השטח לאיטום:

לאחר בצוע השיפועים יש לגשת לבצוע שלב ההכנות בכל שטח הרצפה והקירות אשר מסביב למשטח המרוצף. העבודות תכלולנה את הדברים הבאים.

1.   חציבה והורדת גושי טיח ובטון בולטים או רופפים מכל שטח הרצפה והקירות עד לגובה של כ 30 ס"מ מעבר למפלס המתוכנן של הריצוף. (במקרה ובוצע אף מים בקירות יש להכין את השטח עד לגובה של אף המים). החציבה באמצעות פטישון חשמלי, דיסק או כל אמצעי מכני אחר. יש לחצוב את כל האזורים בקירות אשר בהם קיים חשש לבטון חלש או לחללים (כיסי חצץ)- עד להגעה לתשתית בטון חזקה ויציבה.

2.   יציקת רולקות (קימורים/העגלות) בחיבורי הרצפה עם הקירות. יש לבצע יציקה מקומרת ("רולקה") בכל מקומות המפגש בין הרצפה לקירות, למעקות, חגורות בטון , הגבהות וכדומה. לפני יציקת הרולקות  יש למרוח שכבת יסוד צימנטית מועשרת בדבק אקרילי או דבק "לטקס" . על גבי שכבת היסוד יש לצקת את הרולקות כאשר תערובת היציקה צריכה להיות מועשרת אף היא באותו סוג של דבק (אקרילי או לטקס). העבודות תתבצענה בשיטת רטוב-על-רטוב והכל על פי הנאמר במאמר על עבודה נכונה עם חמרי מליטה.  יש לשים לב שלא לצקת רולקות גבוהות מדי אשר יעברו (לאחר תוספת עובי היריעות שמעליהן) את גובה הריצוף !

3.  בצוע תיקוני בטון אחרים בכל המקומות הנחוצים אשר נחצבו וטופלו בסעיף 1 לעיל.

4.  יציקת הגבהות בטון סביב כל מקומות החדירה של צנרות חשמל, מים, או כל אלמנט אחר, כנ"ל ועד לגובה של כ 5 ס"מ מתחת למפלס המתוכנן של הריצוף.

5.  השארת השטח לייבוש ובצוע אשפרה למשך כשבוע ימים.

להסבר על אופן הכנת השטח, הכנת תערובות המליטה ,שלבי העבודה והאשפרה- אנא ראה מאמר על עבודה נכונה עם מלט.  כל עבודות ההכנה צריכות להתבצע בדיוק כפי שמתואר במאמר זה.

איטום המשטח:

המפרט המומלץ שלהלן מתאר בצוע איטום באמצעות שכבת זפת תחתונה ועליה שתי שכבות של יריעות ביטומניות. אנו ממליצים על בצוע של מריחת שכבת זפת חמה מתחת ליריעות משום שזו מקנה לשטח איטום חשוב נוסף ומהווה יסוד נוח וחזק יותר להלחמת היריעות. (במידה ושלב זה איננו מבוצע יש לבצע שכבת יסוד מפריימר ביטומני , להמתין לייבושו המוחלט ועליו לבצע את הלחמת היריעות כמתואר בסעיפים 3-8 שלהלן).

1.  מריחת שכבת יסוד מסוג פלינקוט על גבי כל שטח הגג . בקירות -מריחה כנ"ל עד לגובה של כ 30 ס"מ מעל למפלס המתוכנן של הריצוף.(במידה והאיטום מתבצע על גבי שכבת בטקל פריכה קשה למרוח פלינקוט משום שהחומר מחלחל אל תוך שכבת הבטקל. במקרה כזה ניתן לבצע שכבת יסוד מפריימר ביטומני.             

השארת השטח לייבוש מוחלט למשך מספר שעות - ורצוי עד ליום המחרת.

2. מריחה של שכבת זפת חמה ותקנית מסוג 75/25 ובעובי של  כ 1.5 ק"ג למ"ר-  על גבי כל שטח הרצפה והרולקות עד לגובה האמור.       

3.  הלחמת רצועת חיזוק על גבי כל שטח הרולקות. רוחב היריעה יהיה  כ 40 ס"מ. רצועת החיזוק תונח במרכז הרולקה כך שחציה יולחם לרצפה וחציה העליון יולחם על גבי הקיר שמעל לרולקה.

4.  הלחמת שכבה ראשונה של יריעות ביטומניות על גבי כל שטח הרצפה. קצה היריעה יגיע עד למרכז הרולקה ויכסה את יריעת החיזוק הנ"ל בכ 20 ס"מ.

(כנהוג בהלחמת יריעות- יש תמיד להתחיל את ההלחמה מהחלק התחתון של הגג  ולהתקדם משם כלפי מעלה. יש לוודא הלחמה מלאה אל כל השטח וכולל הוצאת "מיץ" בחפיפות בין היריעות והידוק היריעה המותכת, לשם וידוע הלחמה אופטימלית בנקודה זו, בין יריעה ליריעה).

5.   הלחמת שכבה שניה של יריעות ביטומניות , על גבי השכבה הראשונה. היריעות יעברו את גובה יריעת החיזוק שבקירות בכ 10 ס"מ נוספים. (היריעות בשכבה זו יונחו כך שמרכזה של כל יריעה יכסה את תפר ההלחמה שבין היריעות של השכבה הראשונה. יש לפרוס את היריעות באופן שבו לא תסתיים יריעה עליונה בדיוק שאותו המקום שבו הסתיימה היריעה התחתונה).

6.  הלחמת רצועת חיזוק נוספת על גבי כל שטח הרולקות. הרצועה תהיה ברוחב של כ 50 ס"מ והיא תולחם כנ"ל בחציה על גבי הרצפה ובחציה על גבי הקיר ועד למעבר לגובה היריעה האחרונה בכ 10 ס"מ נוספים. עם סיום ההלחמה בקירות צריכות היריעות לטפס לגובה של כ 15 ס"מ מעבר לגובה הריצוף המתוכנן (כ 5 ס"מ מעל לגובה הפנלים).  יש לודא הלחמה עם הוצאת "מיץ" בקצה העליון של היריעה.

7.  אטימת הקצה העליון של היריעות שעל גבי הקירות באמצעות מסטיק ביטומני.

8.  בצוע בדיקת הצפה של כל שטח הגג והמתנה למשך 72 שעות.  

ריצוף ואיטום מישקים / רובה:

לפני בצוע הריצוף מומלץ להגן על האיטום באמצעות פריסה של בד גאוטכני בעובי 400 גרם למ"ר על גבי כל שטח הרצפה. לחילופין ניתן לפרוס יריעות הגנה וניקוז מסוג פזדריין (פזקר) או ביטודריין (ביטום).

במידה והיריעות בקירות תשארנה חשופות לזמן ארוך יש להגן על הקצוות שלהן ועל המסטיק הביטומני שמעליהן באמצעות חומרי הכספה (כגון צבע כסף מסוג סילברפז או ביטומסילבר). השארת מסטיק חשוף לשמש לאורך זמן יכולה לגרום להמסתו ולזליגה איטית כלפי מטה ובמקרים חריגים - להנתקות היריעות מן הקירות. את ההכספה יש לבצע רק לאחר יבוש מלא של המסטיק הביטומני.

סביב הקולטן של המרזב מומלץ להניח שכבה של חצץ או אגרגט דק ושכבה של בד גאוטכני.

את שכבת המילוי שמתחת לרצוף ניתן להכין  מחול+מלט ביחס של 1:4 או לחילופין למלא בשכבת אגרגט דק ("שומשום").

על הריצוף להתבצע במירווחים מינימליים של 3 מילימטר בין האריחים. מירווח פחות מזה יגרום בעתיד להתפרקות המילוי (הרובה) בין האריחים.

את מילוי המישקים (הפוגות) ניתן לבצע באמצעות רובה אקרילית או אפוקסית. יש לרכוש את הרובה המתאימה לרוחב המישקים ולבצע את עבודת המילוי בקפדנות-דהיינו: נקיון יסודי של המישקים באמצעות מברשות פלדה ושואב אבק ,הכנת התערובת על פי ההוראות (לא דלילה מדי !) ומילוי אחיד בשפכטל יעודי עשוי גומי (ולא במגב רצפה).  הבצוע ברובה אפוקסית מייקר את העלות ואיננו הכרחי, אם כי עדיף. מחיר החומר האפוקסי ואיטיות הבצוע מייקרים את העלות הכוללת. אך לחומר יתרונות מבחינת חוזק רב, עמידות לזמן ארוך יותר, עמידות בכימיקלים ודחייה כמעט מוחלטת של כתמים ולכלוך.  יש למלא גם את המישקים שבין הפנלים ומתחתם.לחילופין ניתן גם לאטום את הרווח שמתחת לפנלים בחומר אטימה פוליאוריטני גמיש (סיקפלקס) אך יש לציין כי קשה להשיג מראה אסטתי אחיד בעבודה מסוג זה.

איטום צינורות ואלמנטים שונים:

יש לבצע אטימה בחומר איטום פוליאוריטני גמיש (סיקפלקס FC11) סביב מקומות החדירה של צנרת, מעקות, רגלי פרגולות או אלמנטים חודרים אחרים.

איטום דומה יש לבצע סביב פתח הניקוז ברצפה , בינו לבין המרצפות.

מומלץ מאוד לבצע איטום בסיקפלקס סביב שקעי חשמל ובתי מנורות בקירות. חדירת רטיבות דרך מקומות אלו יכולה להגיע , דרך תעלות החשמל- למקומות אחרים במבנה.  קיימים בשוק גופי תאורה ושקעים בעלי איטום כנגד חדירת גשם ואולם מנסיוננו אורך החיים של אלו איננו ארוך עקב התייבשות הגומיות או כתוצאה מהרכבה לא נכונה בעת החלפת נורות וכיוצ"ב.   לפיכך מומלץ לבצע אטימה נוספת גם בתוך קופסאת החשמל, בין צינור החשמל אל הקיר ובין כבלי החשמל לצינור .

האלמנט הרגיש ביותר לחדירת רטיבות הנה הויטרינה ביציאה אל גגות מרוצפים או מרפסות מרוצפות.  יש לאטום בסיקפלקס כנ"ל את כל מקומות החיבור סביב המשקופים, בינם לבין הקירות.   חשוב ביותר לבדוק ולאטום את המשקוף התחתון ואת כל ראשי הברגים במשקוף זה ובמשקופים האנכיים.  יש לוודא שקיימים פתחי ניקוז למים במשקופים התחתונים ושהחיבורים בפינות שבין המשקוף התחתון למשקופים האנכיים- אטומים בגומיות (או בסיקפלקס כנ"ל).  אזור המשקוף התחתון של הויטרינה הנו אזור רגיש ביותר לחדירת רטיבות ויש להשגיח שם שבעתיים.

איטום קירות:

אטימת הקירות הפנימיים אשר סביב הגג המרוצף הנה הכרחית משום שהרטיבות יכולה לעבור דרך הקירות אל מאחורי שכבת האיטום אשר ברצפה וברולקות.

איטום הקירות החיצונים הנו הכרחי מאותה הסיבה.  אלא שבאזור חיצוני זה יש לשים דגש נוסף על  סדיקה חיצונית שמתרחשת כמעט תמיד בין יציקת המעקה לבין יציקת הקירות.  סדק זה (בין חיבורי היציקה של המעקה והקיר החיצוני) נגרם בד"כ כתוצאה מהחיבור בין שתי היציקות (או בין היציקה לבלוקים) ומהתזוזות בינהן במהלך השנים. לא נכנס כאן להסברים על הגורם לתופעה ועל הדרכים למניעתה משום שזהו נושא למאמר בפני עצמו של בעלי מקצוע בתחום זה (קונסטרוקטור).

במידה והסדיקה כבר גלויה לעין יש לטפל קודם בסדק עצמו באמצעות חומר אטימה גמיש מסוג סיקהפלקס.

אחר כך, לפני בצוע הטיח בקירות החיצונים, יש לבצע הרבצה של טיט צימנטי מועשר בדבק אקרילי או דבק לטקס. יש להוסיף מוספים אקרילים גם לתערובת הטיח עצמה.    מומלץ לצפות את הקירות במערכת ציפוי גמישה כגון צבע גמיש ("סופר גמיש" –קניטקס, או "טמבורפלקס" – טמבור)  וניתן גם לבצע שליכט חיצוני גמיש, אקרילי או מינרלי.   כמובן שלא ניתן לבצע מערכות גמישות אלו במידה והוחלט על חיפוי חיצוני של קרמיקה , פסיפס, אבן או שייש. במקרה זה מתבצע האיטום לפני החיפוי- על פי מפרט האדריכל ובהתאם לשיטת החיפוי (בתלייה או בהדבקה).

המלצות והערות נוספות:

א.      כדאי מאוד לבצע זיפות לפני הלחמתן של היריעות. בגגות ישנים בעלי זפת ישנה אין צורך בבצוע שלב זה אך יש לחמם את הזפת הקיימת באמצעות מבער גז על מנת ל"החיותה" מחדש ולמלא סדקים בזיפות הקיים, במידה וקיימים.

ב.      בגגות קיימים ישנים (שלא בשלב הבניה) יש להסיר מהקירות צבע ישן ורופף ו/או חלקי טיח רופפים ועדיף להסיר את הטיח הקיים עד למעל לגובה הפנלים.

ג.       במקרה ומתוכנן חיפוי אבן או אחר על גבי המעקה הפנימי של המשטח המרוצף – יש לבצעו לאחר האיטום התחתון של הקירות. במידה וכבר קיים חיפוי כזה- יש להסיר את השורות התחתונות שלו עד מעל לגובה המתוכנן של הפנלים ולחפות מחדש לאחר סיום האיטום.

ד.      יש להזהר מבעלי מקצוע אחרים שמגיעים בשלבי הגמר של הבניה ואשר עלולים לקדוח חורים באיטום (כגון לצורך התקנת ויטרינות, משקופים, רגלי פרגולות וכדומה).

אנו מקווים שמאמר זה מכסה את העיקר.

במידה ונחוץ מידע נוסף אנא פנו אל הפורום באתר ונשמח להמשיך ולסייע.

בהצלחה !

גבי פייר

איטומן-

מפרטי איטום ושיקום מבנים